אבחון של מחלת הסרטן מהווה אחת מהבשורות הקשות ביותר שאדם עשוי לקבל בחייו. בתקופה כה משברית, מטופלים ומשפחותיהם נסמכים על מערכת הבריאות לספק את הטיפול המיטבי האפשרי. עם זאת, למרות ההתקדמות הטכנולוגית והרפואית המשמעותית בתחום האונקולוגיה, מקרים של רשלנות רפואית בטיפול בחולי סרטן עדיין מתרחשים.
על פי נתוני משרד הבריאות, בכל שנה מוגשות בישראל כ-4,000 תביעות בגין רשלנות רפואית, כאשר כ-15% מהן קשורות לטיפול במחלות סרטן. מדובר במספר משמעותי שמצביע על בעיה מערכתית שדורשת התייחסות רצינית. השלכותיה של רשלנות רפואית בטיפול בסרטן עלולות להיות הרות גורל – החל מאיחור באבחון שמוביל להחמרת המחלה, דרך טיפול לא מתאים ועד לפגיעה בסיכויי ההחלמה.
מאמר זה נועד לספק מידע מקיף ומעמיק על רשלנות רפואית בטיפול בסרטן. נסקור את הסוגים הנפוצים של רשלנות בתחום זה, נבחן את הסימנים המעידים על רשלנות אפשרית, נציג את הזכויות המשפטיות של הנפגעים, ונספק הנחיות מעשיות להתמודדות עם חשד לרשלנות רפואית. המידע המובא כאן מבוסס על החקיקה הישראלית העדכנית, פסיקות בתי המשפט והפרקטיקה הנוהגת בתחום.
חשוב להדגיש כי מטרת המאמר היא להעניק מידע כללי בלבד ואין הוא מהווה תחליף לייעוץ משפטי או רפואי מקצועי המותאם לנסיבות הספציפיות של כל מקרה. נושא הרשלנות הרפואית הוא מורכב ועדין, ומחייב בחינה פרטנית ומעמיקה של כל מקרה לגופו.
מהי רשלנות רפואית בהקשר של סרטן?
רשלנות רפואית, מבחינה משפטית, מתקיימת כאשר איש מקצוע רפואי אינו מספק את רמת הטיפול הסבירה המצופה ממנו, וכתוצאה מכך נגרם נזק למטופל. כשמדובר בסרטן, רשלנות רפואית מקבלת משמעות ייחודית ומורכבת במיוחד, בשל האופי המתקדם והמסכן חיים של המחלה.
כדי שמקרה יוגדר משפטית כרשלנות רפואית בתחום הסרטן, ארבעה יסודות חייבים להתקיים:
חובת זהירות
הצוות הרפואי חב חובת זהירות למטופל. בישראל, חובה זו מעוגנת בחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996, ובפקודת הנזיקין. כל רופא, אח/ות, או מוסד רפואי מחויבים לספק למטופל את הטיפול הרפואי הטוב ביותר האפשרי בנסיבות העניין.
הפרת החובה
נדרש להוכיח כי הצוות הרפואי הפר את חובת הזהירות, כלומר, לא פעל כפי שרופא או איש צוות רפואי סביר היה פועל באותן נסיבות. זה יכול להתבטא באי-ביצוע בדיקות נדרשות, התעלמות מתסמינים, אי-הפניה למומחה, טיפול שגוי וכדומה.
קשר סיבתי
חייב להתקיים קשר סיבתי ישיר בין ההתרשלות לבין הנזק שנגרם. למשל, אם איחור באבחון סרטן הוביל להתפשטות המחלה ולצורך בטיפולים אגרסיביים יותר, או להפחתת סיכויי ההחלמה.
נזק
יש להוכיח כי נגרם נזק ממשי למטופל. בהקשר של סרטן, הנזק יכול להיות החמרת המחלה, צורך בטיפולים נוספים, כאב וסבל, אובדן הכנסה, או במקרים הקשים ביותר – פגיעה בסיכויי ההישרדות או מוות.
חשוב להבין את ההבדל בין רשלנות רפואית לבין תוצאה לא רצויה של טיפול או התפתחות טבעית של המחלה. מחלת הסרטן היא מורכבת, ולא כל החמרה או סיבוך נובעים מרשלנות רפואית. בנוסף, לעתים גם טיפול מיטבי אינו מבטיח החלמה מלאה. כך, למשל, אם מטופל קיבל את כל הבדיקות המתאימות בזמן, אובחן כראוי, וקיבל את הטיפול המקובל בעולם הרפואי לסוג הסרטן שלו, אך למרות זאת מצבו החמיר – לא בהכרח מדובר ברשלנות רפואית.
בפסק דין מנחה בנושא (ע"א 6643/95 כהן נ' קופת חולים) קבע בית המשפט העליון כי "רשלנות רפואית תוכר כאשר הרופא סטה מסטנדרט ההתנהגות המקצועית המקובל בקרב רופאים סבירים באותו תחום, באותה עת ובאותן נסיבות". במילים אחרות, השאלה היא לא אם נעשתה טעות, אלא האם הצוות הרפואי פעל באופן סביר בנסיבות העניין.
סוגים נפוצים של רשלנות רפואית בסרטן
רשלנות רפואית בטיפול בסרטן יכולה להתבטא במגוון דרכים לאורך כל תהליך האבחון והטיפול. להלן סקירה מפורטת של הסוגים הנפוצים ביותר:
| סוג הרשלנות | תיאור | שכיחות | סימנים מחשידים |
|---|---|---|---|
| איחור באבחון | אי-זיהוי סימנים מחשידים, התעלמות מתסמינים, אי-ביצוע בדיקות מתאימות | גבוהה | החמרה מהירה, גילוי בשלב מתקדם למרות ביקורים חוזרים אצל רופא |
| טעות באבחון | אבחון של מחלה אחרת במקום סרטן | בינונית | טיפול שאינו מביא להטבה, תסמינים מתמשכים |
| טעויות בפענוח בדיקות | פרשנות שגויה של בדיקות הדמיה, ביופסיות או בדיקות דם | בינונית-גבוהה | גילוי מאוחר של ממצאים שהופיעו בבדיקות קודמות |
| טיפול לא מתאים | בחירת פרוטוקול טיפולי שגוי, מינון לא מתאים | בינונית | תגובה חריגה או היעדר תגובה לטיפול |
| תקלות בניתוחים | פגיעה באיברים סמוכים, הסרה לא מלאה של הגידול, זיהומים | בינונית-נמוכה | סיבוכים לא צפויים אחרי ניתוח, חזרה מהירה של המחלה |
| מעקב לקוי | היעדר מעקב מספק אחרי טיפול, אי-זיהוי הישנות | נמוכה-בינונית | התפרצות פתאומית של המחלה לאחר תקופת רגיעה |
איחור באבחון
איחור באבחון מהווה את אחד הסוגים הנפוצים והחמורים ביותר של רשלנות רפואית בתחום הסרטן. מחקרים מראים כי אבחון מוקדם יכול להגדיל משמעותית את סיכויי ההחלמה, כאשר במקרים מסוימים ההבדל בין אבחון בשלב 1 לשלב 4 יכול להיות ההבדל בין סיכויי הישרדות של מעל 90% לפחות מ-20%.
רשלנות באבחון יכולה להתבטא בדרכים הבאות:
- התעלמות מתסמינים אופייניים לסרטן (כגון ירידה בלתי מוסברת במשקל, עייפות כרונית, דימומים לא רגילים)
- אי-ביצוע בדיקות סקר שגרתיות בגיל המתאים (ממוגרפיה, בדיקת דם סמוי בצואה וכו')
- אי-הפניה לבדיקות המשך כאשר יש ממצאים חשודים
- עיכוב בלתי סביר בזמן ההמתנה לבדיקות
- אובדן תוצאות בדיקות או אי-מעקב אחר ממצאים חריגים
דוגמה למקרה שהוכר בפסיקה הישראלית: בת"א (מחוזי ת"א) 2237/06 פלוני נ' קופת חולים, נפסקו פיצויים למטופלת שהתלוננה על כאבי בטן ודימומים במשך כשנה, אך רופאיה לא הפנו אותה לבירור מקיף. כאשר אובחן לבסוף סרטן המעי הגס, הוא היה כבר בשלב מתקדם עם גרורות. בית המשפט קבע כי איחור האבחון פגע משמעותית בסיכויי ההחלמה של המטופלת.
טעות באבחון
טעות באבחון מתרחשת כאשר רופא מאבחן שגויית את הסימפטומים של המטופל כמחלה אחרת, כאשר למעשה מדובר בסרטן. לדוגמה, אבחון של תסמיני סרטן הלבלב כבעיות עיכול פשוטות, או החלפת סימני סרטן העור עם נגעי עור שפירים.
גורמים שתורמים לטעויות באבחון:
- אי-ביצוע אנמנזה מקיפה
- בדיקה פיזית לא מספקת
- אי-שקילת כל האבחנות האפשריות (כולל הנדירות יותר)
- הסתמכות יתר על אבחנות קודמות
- היעדר התייעצות עם מומחים
בפסק דין ע"א 2694/00 פלוני נ' מדינת ישראל, נפסקו פיצויים למשפחתו של מטופל שנפטר מסרטן ריאות לאחר שאובחן שגויית כסובל מדלקת ריאות במשך מספר חודשים, למרות שהיו סימנים מחשידים בצילומי החזה.
טעויות בפענוח בדיקות
טעויות בפענוח בדיקות מתרחשות כאשר ממצאים חשודים בבדיקות הדמיה (כגון רנטגן, CT, MRI, אולטרסאונד), בדיקות מעבדה, או ביופסיות אינם מזוהים או מפורשים כראוי.
מקרים אופייניים כוללים:
- אי-זיהוי ממצאים חשודים בצילומי חזה או ממוגרפיה
- פרשנות שגויה של תוצאות ביופסיה
- אי-התייחסות לערכים חריגים בבדיקות דם
- אי-השוואה לבדיקות קודמות שהיו יכולות להצביע על שינוי או התפתחות
בת"א (מחוזי י-ם) 8134/03 עזבון המנוחה נ' קופת חולים, נקבע כי פתולוג התרשל בפענוח ביופסיה של שד, כאשר לא זיהה תאים סרטניים. האיחור באבחון הוביל להחמרה משמעותית במצב המטופלת ולצורך בטיפולים אגרסיביים יותר.
טיפול לא מתאים
טיפול לא מתאים כולל מקרים שבהם המטופל קיבל טיפול שאינו מתאים לסוג הסרטן, לשלב המחלה, או למצבו הרפואי הכללי. זה יכול לכלול:
- בחירת פרוטוקול טיפול שאינו עומד בסטנדרטים המקובלים
- מינון לא נכון של תרופות (גבוה או נמוך מדי)
- אי-התחשבות בתגובות אלרגיות או התוויות נגד
- אי-התייחסות לתופעות לוואי חמורות של הטיפול
- החלטה שגויה לגבי סדר הטיפולים (למשל, ניתוח לפני או אחרי טיפול כימי)
מקרה ידוע בספרות המשפטית הוא ת"א (מחוזי ת"א) 3056/07 אלמונית נ' מרכז רפואי, בו ניתנה למטופלת מנת יתר של תרופה כימותרפית שגרמה לנזק בלתי הפיך למערכת העצבים ההיקפית.
תקלות בניתוחים
תקלות בניתוחים לטיפול בסרטן יכולות לכלול:
- פגיעה לא מכוונת באיברים סמוכים
- הסרה לא מלאה של הגידול כשניתן היה להסירו במלואו
- השארת שוליים נגועים בתאים סרטניים
- אי-זיהוי וטיפול בזיהומים לאחר הניתוח
- ביצוע הליך ניתוחי נרחב מדי כשניתן היה להסתפק בהליך שמרני יותר
הפסיקה הישראלית הכירה במספר מקרים כאלה, כגון בת"א (מחוזי חי') 1589/02 פלוני נ' רופא, בו רופא הותיר חלק מגידול סרטני בשל זיהוי לקוי של גבולות הגידול, דבר שהוביל להתפשטות המחלה.
מעקב לקוי
מעקב לקוי לאחר טיפול בסרטן כולל:
- אי-ביצוע בדיקות מעקב תקופתיות בהתאם לפרוטוקולים המקובלים
- אי-זיהוי סימנים להישנות המחלה
- חוסר תשומת לב לתסמינים חדשים שמדווחים על ידי המטופל
- אי-תיאום בין הגורמים המטפלים השונים (אונקולוג, כירורג, רופא משפחה)
בת"א (מחוזי ת"א) 4223/05 פלוני נ' קופת חולים, נפסקו פיצויים למטופל שסבל מהישנות סרטן העור מסוג מלנומה, לאחר שרופאיו לא ביצעו מעקב בתדירות המומלצת, דבר שהוביל לאיחור בגילוי ההישנות ולצורך בטיפולים מורכבים יותר.
סימנים המעידים על רשלנות רפואית בטיפול בסרטן
זיהוי רשלנות רפואית בטיפול בסרטן אינו פשוט, במיוחד למי שאינו איש מקצוע רפואי. עם זאת, ישנם מספר "דגלים אדומים" שעשויים להצביע על אפשרות של רשלנות רפואית:
סרטן שאובחן בשלב מתקדם למרות ביקורים חוזרים אצל רופא
אם המטופל פנה לרופא מספר פעמים עם תסמינים עקביים שעשויים להצביע על סרטן (כגון שיעול מתמשך, דימום לא רגיל, גוש, כאב עיקש), ולמרות זאת לא הופנה לבדיקות מתאימות עד שהסרטן התגלה בשלב מתקדם, זה עשוי להצביע על רשלנות באבחון.
נקודות לתשומת לב:
- האם התסמינים תועדו ברשומה הרפואית?
- האם היו הפניות לבדיקות מתאימות בזמן סביר?
- האם היה מעקב אחר תוצאות בדיקות?
תוצאות בדיקות שלא טופלו או לא הועברו למטופל
אם בדיקות הדמיה או מעבדה הצביעו על ממצאים חשודים, אך אלה לא זכו להתייחסות הולמת או שהמטופל לא יודע עליהם, זה עשוי להצביע על רשלנות.
סימנים אפשריים:
- גילוי בדיעבד של ממצאים חשודים בבדיקות קודמות
- חוסר מעקב אחר המלצות לביצוע בדיקות נוספות
- תוצאות בדיקות שלא הגיעו לידיעת המטופל או הרופא המטפל
החמרה פתאומית ולא צפויה במצב המטופל
כאשר מצבו של המטופל מידרדר באופן פתאומי ובלתי צפוי, ובדיעבד מתברר שהסיבה היא טיפול לא מתאים או מעקב לקוי, זה עשוי להצביע על רשלנות.
מצבים מחשידים:
- תופעות לוואי חריגות בחומרתן או באופיין
- התפרצות פתאומית של גרורות זמן קצר לאחר שנמסר כי המחלה בשליטה
- כשל פתאומי של מערכות גוף בעקבות טיפול
תופעות לוואי חריגות מטיפולים
בעוד שטיפולים אונקולוגיים ידועים בתופעות הלוואי שלהם, תופעות לוואי קיצוניות או בלתי צפויות עשויות להצביע על טעות במינון, בחירת טיפול לא מתאים, או מעקב לקוי אחר השפעות הטיפול.
סימנים מחשידים:
- נזק לאיברים שאינם אמורים להיפגע מהטיפול
- תופעות לוואי שלא הוסברו למטופל כאפשריות
- חוסר תגובה מהירה לתופעות לוואי מסכנות חיים
הבדלים משמעותיים בין חוות דעת של רופאים שונים
כאשר מטופל מקבל חוות דעת שונות באופן מהותי מרופאים שונים, במיוחד כאשר רופא שני מזהה בעיה שלא אותרה על ידי הרופא הראשון, זה עשוי להצביע על רשלנות.
נסיבות מחשידות:
- אבחון שונה לחלוטין בין רופאים
- המלצות טיפוליות סותרות ללא הסבר
- גילוי של ממצאים שלא זוהו בבדיקות קודמות
שינויים פתאומיים בתכנית הטיפול ללא הסבר מספק
כאשר הצוות הרפואי משנה באופן פתאומי את תכנית הטיפול ללא הסבר מניח את הדעת, זה עשוי להצביע על טעות קודמת שמנסים לתקן.
מצבים מעוררי חשד:
- הפסקה פתאומית של טיפול ללא הסבר ברור
- שינוי חד במינון או בסוג התרופה
- מעבר פתאומי מגישה שמרנית לגישה אגרסיבית
רשומות רפואיות לא מלאות או לא עקביות
רשומות רפואיות שנראות חסרות, עם תיעוד לקוי, או עם סתירות פנימיות, עשויות להצביע על ניסיון להסתיר טעויות.
סימנים אפשריים:
- חסרים בתיעוד של ביקורים או טיפולים
- שינויים בדיעבד של רשומות
- סתירות בין רשומות של אנשי צוות שונים
חשוב להדגיש כי הימצאות אחד או יותר מהסימנים הללו אינה מוכיחה בהכרח קיומה של רשלנות רפואית. עם זאת, הם מהווים אינדיקציה ראשונית שמצדיקה בירור מעמיק יותר של המקרה, רצוי בליווי אנשי מקצוע מתאימים.
ההשלכות של רשלנות רפואית בסרטן
רשלנות רפואית בטיפול בסרטן עלולה לגרום להשלכות מרחיקות לכת על המטופל ומשפחתו, במגוון היבטים:
השלכות רפואיות
החמרת המחלה או התפשטותה
אחת ההשלכות החמורות ביותר של רשלנות, במיוחד כשמדובר באיחור באבחון, היא התקדמות המחלה לשלב מתקדם יותר. סרטן שהיה ניתן לאבחן בשלב מוקדם, כאשר הוא עדיין מקומי, עלול להתפשט ולשלוח גרורות לאיברים אחרים בגוף. בסוגי סרטן רבים, המעבר משלב מוקדם לשלב מתקדם מפחית דרמטית את סיכויי ההישרדות. למשל, בסרטן השד, אחוזי ההישרדות לחמש שנים בשלב 1 עומדים על כ-99%, בעוד שבשלב 4 (עם גרורות) הם יורדים לכ-27%.
צורך בטיפולים אגרסיביים יותר
כאשר הסרטן מאובחן בשלב מתקדם, הטיפולים הנדרשים נוטים להיות אגרסיביים ומורכבים יותר. במקום ניתוח מקומי, למשל, המטופל עשוי להזדקק לשילוב של ניתוח נרחב, כימותרפיה, הקרנות ואימונותרפיה. טיפולים אלה כרוכים בסיכונים גבוהים יותר ובתופעות לוואי משמעותיות יותר.
תופעות לוואי חמורות יותר או קבועות
טיפול לא מתאים עלול לגרום לתופעות לוואי חמורות, חלקן בלתי הפיכות. לדוגמה, מינון יתר של תרופות כימותרפיות מסוימות עלול לגרום לנזק עצבי קבוע (נוירופתיה), פגיעה בתפקוד הלב, או נזק לאיברים חיוניים אחרים. תקלות בניתוח עלולות להוביל לפגיעה באיברים סמוכים, כאב כרוני, או מגבלות תפקודיות.
ירידה בסיכויי ההחלמה
האיחור באבחון, טיפול לא מתאים, או מעקב לקוי פוגעים באופן ישיר בסיכויי ההחלמה של המטופל. במקרים הקשים ביותר, רשלנות רפואית עלולה להוביל לתוצאה הטרגית ביותר – מוות שהיה ניתן למנוע. מחקרים אפידמיולוגיים מראים כי הבדל של 3-6 חודשים באבחון של סוגי סרטן מסוימים יכול להפחית את שיעורי ההישרדות לחמש שנים בכ-10-30%, תלוי בסוג הסרטן ובקצב התקדמותו. לדוגמה, בסרטן הלבלב, שהוא אגרסיבי במיוחד, עיכוב של אפילו חודשיים באבחון עלול להפחית משמעותית את סיכויי ההישרדות, בעוד שבסרטן המעי הגס בשלביו המוקדמים, איחור דומה עלול להוביל למעבר מניתוח בלבד לצורך בטיפולים משלימים כמו כימותרפיה. בית המשפט העליון בישראל הכיר בכך שגם פגיעה בסיכויי ההחלמה לבדה, גם אם לא ניתן להוכיח בוודאות שהרשלנות גרמה לכל הנזק, מהווה בסיס לפיצוי.
השלכות כלכליות
עלויות טיפול גבוהות יותר
טיפול בסרטן מתקדם עולה בדרך כלל הרבה יותר מטיפול בסרטן בשלב מוקדם. על פי מחקרים, העלות הממוצעת של טיפול בסרטן בשלב 4 יכולה להיות גבוהה פי 2-4 מטיפול בשלב מוקדם. העלויות הגבוהות נובעות מהצורך בטיפולים ממושכים יותר, שילוב של מספר שיטות טיפול, תרופות יקרות יותר, והתמודדות עם סיבוכים רבים יותר.
אובדן הכנסה לתקופה ארוכה יותר
ככל שהטיפול מורכב וממושך יותר, כך גדל משך הזמן שבו המטופל ולעיתים גם בני משפחתו אינם יכולים לעבוד. איחור באבחון או טיפול לא מתאים עלולים להוביל לתקופת אי-כושר עבודה ממושכת, או במקרים קיצוניים – לאובדן יכולת העבודה לצמיתות. זה עלול להוביל לאובדן הכנסה משמעותי, בנוסף לפגיעה בזכויות פנסיוניות ובקידום מקצועי.
הוצאות על טיפולים משלימים או ניסיוניים
כאשר הטיפולים הסטנדרטיים אינם מביאים לתוצאות המקוות, מטופלים רבים פונים לטיפולים משלימים או ניסיוניים שאינם מכוסים בסל הבריאות או בביטוחים המשלימים. עלות טיפולים אלה עשויה להגיע למאות אלפי שקלים, במיוחד כשמדובר בתרופות חדשניות או בטיפולים בחו"ל.
הוצאות נלוות
מעבר לעלויות הטיפול הישירות, יש הוצאות נלוות רבות: נסיעות לטיפולים, התאמות בבית, ציוד רפואי, עזרה סיעודית, ועוד. הוצאות אלה מצטברות לסכומים משמעותיים לאורך זמן ומהוות נטל כלכלי כבד על המשפחה.
השלכות נפשיות
טראומה נפשית
גילוי שהרשלנות הרפואית הובילה להחמרת מחלת הסרטן יכול לגרום לטראומה נפשית קשה. תחושות של בגידה, אובדן שליטה, וזעם עלולות להיות עזות במיוחד. במחקרים שנערכו בקרב מטופלים שחוו רשלנות רפואית, נמצאו שיעורים גבוהים של תסמונת פוסט-טראומטית (PTSD) והפרעות חרדה.
אובדן אמון במערכת הרפואית
חוויה של רשלנות רפואית עלולה להוביל לאובדן אמון עמוק במערכת הרפואית בכללותה. דבר זה עלול להשפיע לרעה על הטיפול העתידי, כאשר המטופל נעשה חשדן, נמנע מטיפולים נדרשים, או מתקשה ליצור יחסי אמון עם מטפלים חדשים. אובדן האמון עלול להימשך שנים רבות ולהשפיע על כל מפגש עם מערכת הבריאות.
דיכאון וחרדה
ההתמודדות עם מחלת סרטן היא קשה מלכתחילה, אך כשמתווספת לכך ההבנה שהמצב החמיר בשל רשלנות רפואית, הדבר עלול להוביל לדיכאון וחרדה חמורים. מחקרים מראים כי עד 40% מהמטופלים שחוו רשלנות רפואית סובלים מסימפטומים של דיכאון קליני.
פגיעה באיכות החיים
ההשלכות הרפואיות, הכלכליות והנפשיות מצטברות לפגיעה משמעותית באיכות החיים של המטופל ומשפחתו. הדבר בא לידי ביטוי ביכולת מופחתת ליהנות מפעילויות יומיומיות, קשיים ביחסים בינאישיים, ותחושה כללית של אובדן ופגיעה בתחושת הרווחה.
זכויות משפטיות של נפגעי רשלנות רפואית בסרטן
נפגעי רשלנות רפואית בסרטן בישראל זכאים למגוון זכויות משפטיות המעוגנות בחקיקה ובפסיקה. הבנת זכויות אלה היא צעד חיוני בדרך להשגת פיצוי הולם על הנזקים שנגרמו.
החוקים והתקנות הרלוונטיים בישראל
הבסיס המשפטי לתביעות רשלנות רפואית מעוגן במספר חוקים:
- פקודת הנזיקין [נוסח חדש] – מגדירה את עוולת הרשלנות ואת יסודותיה.
- חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996 – מעגן את זכויותיהם של מטופלים, כולל הזכות לטיפול רפואי נאות, הזכות למידע רפואי, והזכות להסכמה מדעת.
- חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994 – קובע את חובת קופות החולים לספק שירותי בריאות ברמה סבירה.
- חוק ההתיישנות, התשי"ח-1958 – קובע את המסגרת הזמנית להגשת תביעות, עם התייחסות מיוחדת למקרים של נזק שהתגלה באיחור.
בנוסף, קיימת פסיקה ענפה של בתי המשפט בישראל שעיצבה את הדוקטרינות המשפטיות בתחום הרשלנות הרפואית, כגון דוקטרינת "הדבר מדבר בעדו" (res ipsa loquitur), דוקטרינת "אובדן סיכויי החלמה", וכללים לקביעת קשר סיבתי במקרים מורכבים.
זכאות לפיצויים
נפגעי רשלנות רפואית בסרטן זכאים לתבוע פיצויים בגין מגוון נזקים:
הוצאות רפואיות – עבר, הווה ועתיד
- טיפולים רפואיים שאינם מכוסים בסל הבריאות
- תרופות שאינן בסל
- ניתוחים ואשפוזים פרטיים
- טיפולים משלימים
- התאמות בבית (מעלון, שירותים מותאמים וכו')
- ציוד רפואי מיוחד
בפסיקה הישראלית נקבע כי יש לפצות את הנפגע גם על הוצאות רפואיות עתידיות, כשאלה מחושבות לכל תוחלת החיים הצפויה, בהתחשב בהשפעת הרשלנות על תוחלת החיים.
אובדן הכנסה והשתכרות
- פיצוי על אובדן הכנסה בתקופת אי-הכושר לעבוד
- פיצוי על אובדן כושר השתכרות עתידי
- פיצוי על פגיעה בקידום ובפוטנציאל ההשתכרות
- פיצוי על אובדן זכויות פנסיוניות וסוציאליות
במקרה של ילדים או צעירים, בתי המשפט מכירים בפגיעה בפוטנציאל ההשתכרות העתידי, גם אם טרם החלו לעבוד.
עזרה וסיוע של צד ג'
- סיוע סיעודי מקצועי
- עזרה במשק בית
- הסעות וליווי לטיפולים
- השגחה במהלך שעות היממה, אם נדרש
בתי המשפט מכירים בצורך בעזרה סיעודית ואחרת, גם אם בפועל בני משפחה הם שמספקים אותה ללא תשלום. במקרה כזה, מחושב הפיצוי לפי העלות של שירותים אלה בשוק.
כאב וסבל
פיצוי על הכאב והסבל הפיזי והנפשי שנגרמו כתוצאה מהרשלנות. סכומי הפיצוי על נזק לא ממוני משתנים בהתאם לחומרת הסבל, גיל הנפגע, ומשך התקופה שבה סבל.
קיצור תוחלת חיים
במקרים שבהם הרשלנות הרפואית הובילה לקיצור תוחלת החיים, בתי המשפט מכירים בזכאות לפיצוי נפרד על עצם אובדן שנות החיים. פיצוי זה מחושב לפי נוסחה שנקבעה בפסיקה, בהתחשב במספר שנות החיים שאבדו.
פגיעה באיכות חיים
פיצוי על הפגיעה ביכולת ליהנות מהחיים, לקיים פעילויות פנאי, לשמור על קשרים חברתיים, וליהנות מחיי משפחה תקינים. בתי המשפט מכירים בכך שפגיעה באיכות החיים היא נזק משמעותי הדורש פיצוי.
תקופת ההתיישנות
בישראל, תקופת ההתיישנות הרגילה בתביעות נזיקין היא 7 שנים מיום האירוע. עם זאת, במקרים של רשלנות רפואית, החוק והפסיקה מכירים במספר חריגים חשובים:
כלל הגילוי המאוחר
תקופת ההתיישנות מתחילה ביום שבו נודע לתובע על קיום העילה. כלומר, אם הנזק או הקשר בין הנזק לרשלנות התגלו מאוחר יותר, מניין תקופת ההתיישנות יחל רק מיום הגילוי. זה רלוונטי במיוחד במקרים של סרטן, שבהם הנזק מתגלה לעיתים שנים לאחר הטעות הרפואית.
התיישנות בקטינים
כאשר הנפגע הוא קטין, תקופת ההתיישנות אינה מתחילה לפני הגיעו לגיל 18, ויש לו 7 שנים נוספות להגיש תביעה.
עצירת התיישנות
הגשת תלונה לנציב קבילות הציבור במשרד הבריאות או פנייה לוועדת האתיקה של הר"י (ההסתדרות הרפואית) עוצרת זמנית את מרוץ ההתיישנות.
חריגים נוספים
בתי המשפט קבעו חריגים נוספים לתקופת ההתיישנות, בהתאם לנסיבות המקרה, במיוחד במקרים של התנהגות מטעה מצד המוסד הרפואי או אי-גילוי מידע רלוונטי למטופל.
פיצוי למשפחות במקרה של פטירה
במקרים הטרגיים ביותר, שבהם המטופל נפטר כתוצאה מהרשלנות הרפואית, בני המשפחה התלויים זכאים לפיצויים:
פיצוי לתלויים
בני משפחה שהיו תלויים כלכלית בנפטר (בני זוג, ילדים, או הורים במקרים מסוימים) זכאים לפיצוי על אובדן התמיכה הכלכלית. הפיצוי מחושב לפי ההכנסה של הנפטר, מספר התלויים, וגילם.
הוצאות קבורה והוצאות נלוות
המשפחה זכאית להחזר על הוצאות הקבורה והוצאות נלוות אחרות הקשורות לפטירה.
פיצוי על כאב וסבל של התלויים
בתי המשפט מכירים בזכות של בני המשפחה הקרובים לפיצוי על הכאב והסבל הנפשי שנגרם להם עקב אובדן יקירם.
העיזבון
בנוסף, עיזבונו של הנפטר זכאי לפיצוי על הנזקים שסבל הנפטר עצמו בתקופה שבין הרשלנות לפטירה, כולל כאב וסבל, הוצאות רפואיות, ואובדן הכנסה.
איך להוכיח רשלנות רפואית בסרטן
הוכחת רשלנות רפואית בסרטן היא אתגר משפטי מורכב, הדורש שילוב של מומחיות רפואית ומשפטית. להלן המרכיבים העיקריים בתהליך ההוכחה:
הראיות הנדרשות
תיעוד רפואי מלא
התיק הרפואי הוא הבסיס לכל תביעת רשלנות רפואית. יש לאסוף את כל המסמכים הרלוונטיים:
- סיכומי ביקורים אצל רופאים
- תוצאות בדיקות הדמיה ומעבדה
- סיכומי אשפוז וניתוח
- מרשמי תרופות
- יומני טיפול
- תכתובות וסיכומי שיחות עם הצוות הרפואי
חשוב לבקש את התיק הרפואי המלא בהקדם האפשרי, שכן לעיתים מסמכים עלולים להיעלם או להשתנות עם הזמן.
חוות דעת מומחים
חוות דעת של רופא מומחה בתחום הרלוונטי (אונקולוג, כירורג, רדיולוג וכו') היא הכרחית להוכחת הרשלנות. המומחה צריך להתייחס לשאלות הבאות:
- האם הטיפול שניתן עמד בסטנדרטים המקובלים?
- מה היה הטיפול הנכון בנסיבות העניין?
- האם הייתה סטייה מהפרקטיקה הרפואית המקובלת?
- האם קיים קשר סיבתי בין ההתרשלות לנזק שנגרם?
בתי המשפט נותנים משקל רב לחוות דעת מומחים, במיוחד כשהמומחה הוא בעל מוניטין בתחומו.
תקני טיפול מקובלים
להוכחת הרשלנות, יש להראות כי הטיפול שניתן חרג מהסטנדרטים המקובלים בתחום. מקורות לסטנדרטים אלה כוללים:
- הנחיות קליניות של איגודים מקצועיים
- פרוטוקולים טיפוליים של בתי חולים
- המלצות של משרד הבריאות
- מאמרים מכתבי עת רפואיים מובילים
ספרות מקצועית
כדי לתמוך בטענת הרשלנות, ניתן להביא תימוכין מהספרות המקצועית המראים את הסטנדרט הטיפולי המקובל, ואת ההשלכות של סטייה ממנו.
נטל ההוכחה
על מי מוטל?
ככלל, בתביעות רשלנות רפואית נטל ההוכחה מוטל על התובע. כלומר, על התובע להוכיח את קיומם של ארבעת היסודות של עוולת הרשלנות: חובת זהירות, הפרת החובה, קשר סיבתי ונזק.
דוקטרינת "הדבר מדבר בעדו" (Res Ipsa Loquitur)
בתי המשפט בישראל מכירים בדוקטרינה זו, לפיה בנסיבות מסוימות, עצם קרות הנזק מצביע על התרשלות. למשל, אם נגרם נזק שבדרך כלל אינו מתרחש אלא אם כן הייתה רשלנות, נטל ההוכחה עובר לנתבע להראות שלא התרשל.
דוקטרינה זו יכולה להיות רלוונטית במקרים מסוימים של רשלנות בטיפול בסרטן, למשל כאשר יש ממצא ברור בבדיקת הדמיה שהתעלמו ממנו, או כאשר ניתן מינון שגוי בבירור של תרופה.
הקלות שנקבעו בפסיקה
בתי המשפט בישראל הכירו במורכבות של הוכחת רשלנות רפואית, ופיתחו מספר הקלות בנטל ההוכחה:
- נזק ראייתי – כאשר המוסד הרפואי פגע ביכולתו של התובע להוכיח את תביעתו (למשל, על ידי אובדן מסמכים או תיעוד חסר), בית המשפט עשוי להעביר את נטל ההוכחה לנתבע.
- הסכמה מדעת – בתביעות שעניינן היעדר הסכמה מדעת, על הרופא להוכיח שהמטופל היה מסכים לטיפול גם אילו ידע על כל הסיכונים.
- פגיעה בסיכויי החלמה – הפסיקה הכירה באפשרות לקבל פיצוי על עצם הפגיעה בסיכויי ההחלמה, גם אם לא ניתן להוכיח בוודאות שהרשלנות גרמה לכל הנזק.
הערכת הנזק והקשר הסיבתי
קשר סיבתי עובדתי ומשפטי
להוכחת הקשר הסיבתי בין ההתרשלות לנזק, יש להראות:
- קשר סיבתי עובדתי – מבחן "אלמלא": האם אלמלא ההתרשלות, הנזק לא היה נגרם?
- קשר סיבתי משפטי – מבחן "הסיכון": האם הנזק שהתרחש הוא במתחם הסיכונים שהחובה נועדה למנוע?
במקרים של סרטן, הוכחת הקשר הסיבתי מורכבת במיוחד, שכן יש להפריד בין הנזק שנגרם מההתרשלות לבין הנזק שנגרם מהמחלה עצמה.
מומחים לקביעת היקף הנזק
לאחר הוכחת הרשלנות, יש צורך במומחים נוספים להערכת היקף הנזק:
- מומחים רפואיים להערכת הנכות והמגבלות התפקודיות
- אקטוארים להערכת ההפסדים הכלכליים
- מומחי שיקום להערכת צרכי השיקום העתידיים
- פסיכולוגים או פסיכיאטרים להערכת הנזק הנפשי
צעדים מעשיים להתמודדות עם חשד לרשלנות רפואית
אם יש חשד לרשלנות רפואית בטיפול בסרטן, יש לפעול באופן מסודר ומתוכנן. להלן השלבים המומלצים:
איסוף מידע
קבלת התיק הרפואי המלא
- פנו בכתב למוסד הרפואי וציינו בדיוק אילו מסמכים אתם מבקשים
- יש לציין את הזכות לקבל את התיק הרפואי על פי חוק זכויות החולה
- כדאי לבקש בנפרד גם תוצאות בדיקות הדמיה (דיסקים של צילומים, CT, MRI)
- במקרה של סירוב או עיכוב, ניתן לפנות לממונה על זכויות החולה במוסד הרפואי, או לנציב קבילות הציבור במשרד הבריאות
תיעוד שיחות עם הצוות הרפואי
- נהלו יומן מפורט של כל מפגש או שיחה עם הצוות הרפואי
- רשמו מי אמר מה, מתי ובאיזה הקשר
- במידת האפשר, בקשו הסברים בכתב או סיכומי פגישות
- במקרים מסוימים ניתן להקליט שיחות (על פי חוק בישראל מותר להקליט שיחה שאתם צד לה, גם ללא ידיעת הצד השני)
שמירת קבלות על הוצאות רפואיות
- שמרו כל קבלה או אסמכתא להוצאות הקשורות לטיפול
- תעדו הפסדי הכנסה (כגון תלושי שכר לפני ואחרי)
- נהלו רשימה מסודרת של כל ההוצאות הקשורות למצב הרפואי
קבלת חוות דעת רפואית
פנייה למומחה בתחום האונקולוגיה
- חפשו מומחה בעל ניסיון בתחום הספציפי של הסרטן הרלוונטי
- עדיף מומחה שאינו עובד באותו מוסד רפואי בו ניתן הטיפול
- במקרים מסוימים כדאי לשקול פנייה למומחה מחו"ל
בדיקת התאמת הטיפול לסטנדרטים המקובלים
- בקשו מהמומחה התייחסות קונקרטית לטיפול שניתן
- הציגו למומחה את כל המסמכים הרפואיים
- שאלו האם היו אלטרנטיבות טיפוליות אחרות
- בקשו הסבר על הסטנדרטים המקובלים בתחום
ייעוץ משפטי
בחירת עורך דין המתמחה ברשלנות רפואית בסרטן
- בדקו את הניסיון הקודם של עורך הדין בתביעות דומות
- שאלו על אחוזי ההצלחה ופסקי דין קודמים
- וודאו שעורך הדין עובד עם מומחים רפואיים מובילים בתחום
- בחנו את אופן התשלום (שכר טרחה קבוע, אחוז מהפיצויים, או הסדר אחר)
הערכת סיכויי התביעה
- בקשו מעורך הדין הערכה כנה של סיכויי התביעה
- דונו בחוזקות ובחולשות של המקרה
- הבינו את הסיכונים הכרוכים בניהול תביעה
- קבלו מידע על משך הזמן הצפוי לניהול התביעה
בחינת אפשרויות פעולה
- תביעה אזרחית מלאה
- הליכי גישור או פישור
- תלונה לגופי פיקוח ללא תביעה
- משא ומתן ישיר עם המוסד הרפואי או חברת הביטוח
- שילוב של מספר אפשרויות
בחירת האסטרטגיה המתאימה תלויה בנסיבות הספציפיות של המקרה, בחומרת הנזק, בחוזק הראיות, ובמטרות האישיות של המטופל ומשפחתו.
תהליך התביעה
הגשת תלונה לנציב קבילות הציבור
- פנייה לנציב קבילות הציבור במשרד הבריאות היא צעד ראשוני שכדאי לשקול
- התלונה חינמית ואינה מחייבת ייצוג משפטי
- הנציב יכול לחקור את המקרה ולהגיש מסקנות
- מסקנות הנציב יכולות לשמש כראיה בתביעה אזרחית מאוחרת יותר
- הגשת תלונה לנציב עוצרת זמנית את מרוץ ההתיישנות
הליכי גישור
- הליך גישור הוא אלטרנטיבה לתביעה משפטית מלאה
- מתנהל בפני מגשר ניטרלי (לרוב שופט בדימוס או עו"ד מנוסה)
- יתרונות: מהיר יותר, פחות יקר, פחות עוין, סודי
- חסרונות: הסכום המושג בפשרה עשוי להיות נמוך יותר מפסק דין מוצלח
- ניתן להגיע להסכם גישור בכל שלב של התביעה
הגשת תביעה משפטית פורמלית
- עורך הדין מכין כתב תביעה המפרט את העובדות, הטענות המשפטיות והסעדים המבוקשים
- לכתב התביעה מצורפות חוות דעת מומחים התומכות בטענות
- הליך התביעה כולל שלבים רבים:
- הגשת כתב הגנה על ידי הנתבע
- הליכי גילוי מסמכים וגילוי מוקדם
- חקירת המומחים של שני הצדדים
- קדם משפט וניסיונות לפשרה
- דיון הוכחות (עדויות וחקירות נגדיות)
- סיכומים והכרעת הדין
- ערעורים אפשריים
משך ההליך משתנה, אך בדרך כלל תביעות רשלנות רפואית בסרטן נמשכות בין 3 ל-7 שנים, במיוחד אם הן מגיעות לשלב ההוכחות.
פסקי דין מובילים בתחום רשלנות רפואית בסרטן
מספר פסקי דין חשובים עיצבו את האופן שבו בתי המשפט בישראל מתייחסים לתביעות רשלנות רפואית בתחום הסרטן:
ע"א 6643/95 כהן נ' קופת חולים הכללית
פסק דין מנחה זה עסק במקרה של איחור באבחון סרטן השד. בית המשפט העליון קבע כי:
- רשלנות רפואית נמדדת לפי סטנדרט ההתנהגות של רופא סביר באותן נסיבות
- יש להתחשב באמצעים והידע הקיימים בעת מתן הטיפול, ולא בידע מאוחר יותר
- פיתח את דוקטרינת "אובדן סיכויי החלמה" כבסיס לפיצוי
בית המשפט פסק פיצויים על הפגיעה בסיכויי ההחלמה, גם כשלא הוכח באופן מוחלט שאלמלא הרשלנות המטופלת הייתה מחלימה לגמרי.
ע"א 231/84 קופת חולים נ' פאתח
בפסק דין חשוב זה שעסק באיחור באבחון סרטן, בית המשפט העליון:
- הכיר בזכות לפיצוי על קיצור תוחלת חיים כנזק עצמאי
- קבע נוסחה לחישוב הפיצוי על קיצור תוחלת חיים
- הדגיש את חובת הזהירות המוגברת של רופאים כלפי מטופלים עם תסמינים מחשידים
ת"א (מחוזי ת"א) 1365/02 עזבון המנוח נ' בית חולים
פסק דין משנת 2010 שעסק בטעות בפענוח ממצאי CT שהובילה לאיחור באבחון סרטן הלבלב וקיצור משמעותי של תוחלת החיים. בית המשפט:
- קבע כי אי-זיהוי ממצאים ברורים בבדיקת הדמיה מהווה רשלנות
- פסק פיצוי גבוה למשפחת המנוח
- הדגיש את חשיבות התקשורת בין הרופאים השונים המטפלים בחולה
ת"א (מחוזי י-ם) 3056/04 פלונית נ' קופת חולים
פסק דין משנת 2013 שעסק בטיפול לא מתאים בסרטן השד. בית המשפט:
- קבע כי בחירת פרוטוקול טיפולי שאינו מתאים למקרה הספציפי מהווה רשלנות
- הדגיש את חובת הרופא להתאים את הטיפול לנסיבות המיוחדות של המטופל
- הכיר בנזק הנפשי שנגרם למטופלת כתוצאה מהחמרת המחלה
ת"א (מחוזי חי') 27064-09-13 עזבון המנוחה נ' מדינת ישראל
פסק דין משנת 2018 שעסק באיחור באבחון סרטן צוואר הרחם. בית המשפט:
- קבע כי אי-מעקב אחר ממצאים חריגים בבדיקות PAP שגרתיות מהווה רשלנות חמורה
- הכיר באחריות הרופא לוודא שהמטופלת מקבלת את תוצאות הבדיקות ופועלת לפיהן
- פסק פיצויים גבוהים לעיזבון ולתלויים, בהתחשב בגילה הצעיר של המנוחה והנזק למשפחתה
המגמה בפסיקה בשנים האחרונות היא הכרה רחבה יותר באחריות הצוות הרפואי, בחשיבות של אבחון מוקדם, ובמשמעות ההרסנית של איחור באבחון או טעויות בטיפול בסרטן. בתי המשפט נוטים גם להתחשב בהתפתחויות הטכנולוגיות והרפואיות, ומצפים מהצוות הרפואי להיות מעודכן ולהשתמש באמצעים העומדים לרשותו כדי לאבחן ולטפל בסרטן ביעילות.
גובה הפיצויים שנפסקו במקרים האחרונים נע בין מאות אלפי שקלים למיליוני שקלים, בהתאם לחומרת הנזק, גיל המטופל, ומידת הרשלנות. במקרים של פטירה, במיוחד של מטופלים צעירים עם משפחות תלויות, הפיצויים יכולים להגיע לסכומים של מיליוני שקלים.
שאלות נפוצות על רשלנות רפואית בסרטן (FAQ)
מהו ההבדל בין רשלנות רפואית לסיבוך רפואי?
רשלנות רפואית מתקיימת כאשר הצוות הרפואי לא פעל בהתאם לסטנדרט הטיפול המקובל, וכתוצאה מכך נגרם נזק למטופל. לעומת זאת, סיבוך רפואי הוא תוצאה לא רצויה של טיפול רפואי שניתן כראוי ובהתאם לסטנדרטים המקובלים.
לדוגמה, אם מטופל סובל מזיהום לאחר ניתוח למרות שננקטו כל אמצעי המניעה המקובלים, זהו סיבוך רפואי. אם, לעומת זאת, הזיהום נגרם בשל אי-שמירה על סטרילית בחדר הניתוח או אי-מתן אנטיביוטיקה מניעתית כשהייתה התוויה לכך, זו עשויה להיות רשלנות רפואית.
בתחום הסרטן, חשוב להבין שלא כל החמרה במצב המחלה או אי-הצלחה של טיפול מעידים על רשלנות. סרטן הוא מחלה מורכבת שלעיתים מתקדמת למרות הטיפול המיטבי.
כמה זמן אורך הליך תביעה בגין רשלנות רפואית בסרטן?
הליך תביעה בגין רשלנות רפואית בסרטן אורך בדרך כלל בין 3 ל-7 שנים, כתלות במורכבות המקרה, במספר המומחים המעורבים, בעומס על בתי המשפט, ובשאלה האם התיק מסתיים בפשרה או בפסק דין.
שלבי התביעה העיקריים וזמנם המשוער:
- הכנת התביעה (כולל השגת חוות דעת מומחים): 3-12 חודשים
- הגשת כתב תביעה וקבלת כתב הגנה: 3-6 חודשים
- הליכי גילוי מסמכים: 6-12 חודשים
- קדם משפט וניסיונות לפשרה: 6-18 חודשים
- דיוני הוכחות: 6-24 חודשים
- פסק דין: 3-12 חודשים לאחר סיום ההוכחות
- ערעורים אפשריים: 1-3 שנים נוספות
תביעות שמסתיימות בהסכם פשרה, במיוחד בשלבים מוקדמים, יכולות להסתיים תוך 1-3 שנים. מנגד, תיקים מורכבים במיוחד שמגיעים לערכאות ערעור עשויים להימשך עד 10 שנים.
האם אפשר לתבוע גם אם החולה נפטר?
כן, במקרה של פטירת המטופל, עדיין ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית. התביעה יכולה להיות מוגשת על ידי:
- עיזבון המנוח – בגין הנזקים שסבל המנוח עצמו בתקופה שבין הרשלנות לפטירה (כאב וסבל, הוצאות רפואיות, אובדן הכנסה)
- התלויים – בני משפחה שהיו תלויים כלכלית במנוח זכאים לפיצוי על אובדן התמיכה הכלכלית
חשוב לציין כי תקופת ההתיישנות במקרה של פטירה היא שנתיים ממועד הפטירה, או 7 שנים ממועד האירוע הרשלני, לפי המאוחר מביניהם. עם זאת, בתי המשפט הכירו בחריגים שונים לכלל זה, במיוחד כאשר הקשר בין הפטירה לרשלנות התגלה מאוחר יותר.
מה העלות של הגשת תביעת רשלנות רפואית?
העלויות הכרוכות בתביעת רשלנות רפואית בסרטן כוללות:
- שכר טרחת עורך דין – בדרך כלל נגבה כאחוז מהפיצוי (בין 15% ל-25%), או בשילוב של סכום קבוע מראש ואחוז מהפיצוי
- חוות דעת מומחים – עלות של אלפי עד עשרות אלפי שקלים, תלוי במספר המומחים ובמוניטין שלהם
- אגרת בית משפט – משתנה לפי סכום התביעה, ומשולמת בשני שלבים (עם הגשת התביעה ולפני שמיעת הראיות)
- הוצאות נלוות – צילום מסמכים, תרגומים, נסיעות לדיונים, וכו'
רבים מעורכי הדין העוסקים בתחום מציעים הסדר שכר טרחה מותנה הצלחה, כך שלא נדרש תשלום מראש או במקרה של הפסד בתביעה. חלק מההוצאות (כמו חוות דעת מומחים) עשויות להידרש מראש, אך ישנם משרדים המוכנים לממן גם הוצאות אלה במסגרת ההסדר המותנה.
האם יש חלופות להליך משפטי מלא?
כן, קיימות מספר חלופות להליך משפטי מלא:
- גישור או פישור – הליך בהסכמה בפני צד שלישי ניטרלי (מגשר) שמטרתו להגיע לפשרה. היתרונות: מהיר יותר, פחות עוין, סודי, ופחות יקר
- פנייה לנציב קבילות הציבור במשרד הבריאות – חקירת התלונה ללא עלות, אך ללא סעד כספי
- משא ומתן ישיר – פנייה ישירה למוסד הרפואי או לחברת הביטוח שלו לפני הגשת תביעה
- ועדת פיצויים פנימית – חלק מהמוסדות הרפואיים מפעילים ועדות פנימיות לבחינת מקרים ופיצוי במקרה הצורך, ללא צורך בהליך משפטי
- תלונה משמעתית – הגשת תלונה למשרד הבריאות או להסתדרות הרפואית בישראל (הר"י), אך ללא פיצוי כספי ישיר
בחירת החלופה המתאימה תלויה במטרות של המטופל ומשפחתו. אם המטרה העיקרית היא קבלת פיצוי הולם על הנזקים, הליך משפטי מלא או גישור עשויים להיות המסלולים המתאימים. אם המטרה היא הכרה באחריות, התנצלות, או מניעת מקרים דומים בעתיד, פנייה לנציב או הגשת תלונה משמעתית עשויות להיות אפקטיביות יותר.
האם ניתן לתבוע גם אם חתמתי על טופס הסכמה לטיפול?
כן, חתימה על טופס הסכמה לטיפול אינה שוללת את הזכות לתבוע במקרה של רשלנות רפואית. טופס ההסכמה מדעת מתייחס לסיכונים הידועים והצפויים של הטיפול, אך אינו מכסה רשלנות בביצוע הטיפול עצמו.
יש להבחין בין שני מצבים:
- סיכון ידוע שהתממש – אם המטופל קיבל הסבר מלא על סיכון מסוים והסכים לטיפול, יהיה קשה לתבוע על התממשות אותו סיכון
- רשלנות בביצוע הטיפול – גם אם המטופל הסכים לטיפול, הוא לא הסכים שהטיפול יבוצע ברשלנות. למשל, אם חתמתם על הסכמה לכימותרפיה וקיבלתם מינון שגוי שגרם לנזק, זה עשוי להיחשב רשלנות למרות ההסכמה
בנוסף, אפשר לתבוע גם על היעדר הסכמה מדעת, אם לא ניתן למטופל מידע מלא על הסיכונים והחלופות הטיפוליות. במקרה כזה, יש להוכיח שאילו המטופל היה מקבל את המידע המלא, היה בוחר שלא לקבל את הטיפול.
מה ההבדל בין תביעה אזרחית לתלונה משמעתית?
תביעה אזרחית:
- מטרתה: השגת פיצוי כספי עבור הנזקים שנגרמו
- מוגשת לבית המשפט (שלום או מחוזי, תלוי בסכום)
- דורשת הוכחת ארבעת יסודות הרשלנות
- תוצאה אפשרית: פיצוי כספי לנפגע
- עלויות: אגרות בית משפט, שכר טרחת עו"ד, חוות דעת מומחים
- משך: 3-7 שנים בממוצע
תלונה משמעתית:
- מטרתה: בחינת התנהלות הצוות הרפואי והטלת סנקציות מקצועיות במידת הצורך
- מוגשת לנציב קבילות הציבור במשרד הבריאות או לוועדת האתיקה של הר"י
- דורשת הוכחת התנהגות מקצועית לא נאותה
- תוצאות אפשריות: נזיפה, השעיה זמנית, שלילת רישיון (במקרים חמורים)
- עלויות: אין עלות כספית למתלונן
- משך: 6-18 חודשים בממוצע
ניתן להגיש במקביל גם תביעה אזרחית וגם תלונה משמעתית. לעיתים, מסקנות מהליך משמעתי יכולות לסייע בתביעה האזרחית, אך חשוב לדעת שההליכים נפרדים ויכולים להגיע למסקנות שונות.
מניעת רשלנות רפואית: טיפים למטופלים
אף שהאחריות העיקרית היא על הצוות הרפואי, מטופלים יכולים לנקוט מספר צעדים כדי להפחית את הסיכון לרשלנות רפואית בטיפול בסרטן:
היו מעורבים בטיפול הרפואי שלכם
- הבינו את האבחנה, שלב המחלה, ואפשרויות הטיפול
- למדו על המחלה ממקורות מידע אמינים
- הגיעו מוכנים לפגישות עם רופאים עם רשימת שאלות
- דרשו הסבר על כל בדיקה, טיפול, או תרופה חדשה
שאלו שאלות
- מהן האלטרנטיבות הטיפוליות?
- מהם הסיכויים והסיכונים של כל טיפול?
- מה הנוהל המקובל במקרים כאלה?
- מהן תופעות הלוואי האפשריות?
- למה נבחר טיפול זה ולא אחר?
בקשו חוות דעת נוספת
- בהחלטות משמעותיות, אל תסתפקו בדעה של רופא אחד
- חוות דעת שנייה יכולה לאשש את הטיפול המוצע או להציע אלטרנטיבות
- רופאים מקצועיים יעודדו קבלת חוות דעת נוספת ולא יראו בכך חוסר אמון
- בקשו הפניה למרכז רפואי אחר או למומחה מוביל בתחום
תעדו את מהלך הטיפול
- נהלו יומן רפואי עם תאריכים, שמות הרופאים, טיפולים, ותופעות
- שמרו עותקים של כל הבדיקות והתוצאות
- תעדו תופעות לוואי והתפתחויות במצב הבריאותי
- שמרו את כל המסמכים הרפואיים בתיק מסודר
הכירו את זכויותיכם כמטופלים
- הזכות לקבל מידע מלא על מצבכם הרפואי
- הזכות לקבל הסבר מפורט על אפשרויות הטיפול
- הזכות לעיין בתיק הרפואי שלכם
- הזכות להסכים או לסרב לטיפול לאחר קבלת מידע מלא
- הזכות לסודיות רפואית
סיכום
רשלנות רפואית בטיפול בסרטן היא נושא מורכב ורגיש, בעל השלכות מרחיקות לכת על חיי המטופלים ומשפחותיהם. איחור באבחון, טעויות בפענוח בדיקות, טיפול לא מתאים, או מעקב לקוי עלולים להוביל להחמרה במצב המחלה, לצורך בטיפולים אגרסיביים יותר, ובמקרים הקשים ביותר – לאובדן חיים שהיה ניתן למנוע.
החוק הישראלי מכיר בזכותם של נפגעי רשלנות רפואית לפיצוי הולם על הנזקים הגופניים, הנפשיים והכלכליים שנגרמו להם. תביעות רשלנות רפואית בתחום הסרטן מציבות אתגרים משפטיים ורפואיים מורכבים, הדורשים מומחיות מקצועית, ראיות מוצקות, וחוות דעת של מומחים מובילים בתחום.
למרות המורכבות והקשיים, חשוב לזכור כי מערכת המשפט בישראל פיתחה במהלך השנים כלים ודוקטרינות המאפשרים לנפגעים להוכיח את טענותיהם ולקבל את הפיצוי המגיע להם. פסיקות בתי המשפט בשנים האחרונות מצביעות על הכרה הולכת וגוברת בחשיבות של אבחון מוקדם, טיפול מתאים, ומעקב צמוד אחר חולי סרטן.
עבור מטופלים ובני משפחות שחושדים כי נפגעו כתוצאה מרשלנות רפואית בטיפול בסרטן, הצעדים הראשונים צריכים לכלול איסוף מידע, קבלת חוות דעת רפואית מקצועית, וייעוץ משפטי. ישנן מספר אפשרויות פעולה, החל מפנייה לנציב קבילות הציבור, דרך הליכי גישור, ועד להגשת תביעה משפטית מלאה. הבחירה בין האפשרויות תלויה בנסיבות הספציפיות של המקרה, בראיות הקיימות, ובמטרות האישיות של הנפגעים.
לצד הדרישה לפיצוי הולם, חשוב לזכור כי תביעות רשלנות רפואית משרתות גם מטרה ציבורית חשובה: שיפור הטיפול הרפואי, קידום בטיחות המטופל, ומניעת מקרים דומים בעתיד. בסופו של דבר, המטרה המשותפת של המטופלים, הצוות הרפואי ומערכת המשפט היא לשפר את איכות הטיפול בחולי סרטן ולהגדיל את סיכויי ההחלמה והישרדות.
*המידע המובא במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי או רפואי מקצועי.